MS

אוקרליזומאב מדכאת ממצאי MRI בחולי טרשת נפוצה התקפית-הפוגתית

מטרת מחקר מסוג פאזה II זה הייתה להעריך את תחילת ההשפעה הטיפולית של אוקרליזומאב על פעילות מוחית בבדיקות תהודה מגנטית לעומת טיפול אינבו וטיפול עם אינטרפרון בטא-1a

30.11.2017, 10:46
מכשיר MRI (צילום: אילוסטרציה)

מטרת מחקר מסוג פאזה II זה הייתה להעריך את תחילת ההשפעה הטיפולית של אוקרליזומאב על פעילות מוחית בבדיקות תהודה מגנטית לעומת טיפול אינבו וטיפול עם אינטרפרון בטא-1a.

השגת שליטה מהירה בפעילות מחלה תת-קלינית הינה בעלת חשיבות למזעור התקדמות נכות בטרשת נפוצה. במחקרים קליניים שעסקו בטרשת נפוצה התקפית, אוקרליזומאב הדגימה עליונות בהפחתת פעילות מחלה לעומת טיפול אינבו ואינטרפרון בטא-1a.

ב-24 השבועות הראשונים של מחקר זה, חולים קיבלו טיפול אינבו (54 חולים), אוקרליזומאב במינון 600 מ"ג (55 חולים), אוקרליזומאב במינון 2,000 מ"ג (55 חולים) או אינטרפרון בטא-1a במינון 30 מיקרוגרם (54 חולים). התוצא העיקרי שנבדק היה המספר הכולל של לזיות העוברות האדרה עם גדוליניום בפאזה T1י(Gd+) בשבועות 12, 16, 20 ו-24. אנליזה נוספת העריכה את המספר הכולל של לזיות T1 Gd+ חדשות, לזיות T2 חדשות ולזיות T2 גדלות על פני תקופות של ארבעה שבועות עבור אוקרליזומאב במינון 600 מ"ג לעומת טיפול אינבו ואינטרפרון בטא-1a.

החוקרים מצאו כי אוקרליזומאב הפחיתה את המספר הכולל של לזיות T1 Gd+ חדשות בשבוע 4 ב-62% לעומת טיפול אינבו (p=0.0423) ואת המספר של לזיות T1 Gd+ שהופיעו בין שבועות 4-8 ב-97% לעומת אינטרפרון בטא-1aי(p<0.0001). המספר הממוצע (שיעור מתוקנן) של לזיות T2 חדשות בין שבועות 4-8 היה 0 עבור אוקרליזומאב לעומת 0.717 עבור טיפול אינבו ו-0.609 עבור אינטרפרון בטא-1a. אוקרליזומאב הפחיתה את המספר הכולל של לזיות T2 גדלות בין שבועות 4-8 ב-93% לעומת טיפול אינבו (p=0.0030) וב-90% לעומת טיפול עם אינטרפרון (p=0.0162). עבור כל אחד מהתוצאים, ההבדלים בין הקבוצות נטו לטובת אוקרליזומאב לעומת טיפול אינבו או טיפול עם אינטרפרון ויתרון זה נשמר במשך כל התקופות בנות 4 שבועות עד שבוע 24.

מסקנת החוקרים היא כי במחקר פאזה II זה, אוקרליזומאב מדגימה השפעה מיטיבה על פעילות מוחית ב-MRI לעומת טיפול אינבו וטיפול עם אינטרפרון בטא-1a כבר בשבוע 4 לטיפול. ממצאים אלו תומכים בתחילת פעילות מהירה לדיכוי לזיות מוחית.

מקור:

Kappos, L. et al.  (2017) Neurology. 88(16), Supplement P5.407

נושאים קשורים:  MS,  טרשת נפוצה,  אוקרליזומאב,  MRI,  לזיות,  מחקרים
תגובות