במחקרים קודמים הודגם כי עישון והשמנת יתר קשורים בסיכון מוגבר לטרשת נפוצה ולפיכך ייתכן וגם לפעילות גופנית יש השפעה על סיכון זה. מטרת המחקר הייתה לבחון קשרים בין פעילות גופנית וסיכון לטרשת נפוצה באיטליה, נורבגיה ושבדיה ולהעריך השפעה של גורמי סיכון ידועים.
עוד בעניין דומה
המחקר בוצע בתבנית מקרה-ביקורת בהשתתפות 1,904 "מקרים" ו-3,649 "מקרי ביקורת" אשר התבקשו לדווח על הכמות השבועית של פעילות גופנית קלה ועצימה שהם ביצעו במהלך גיל ההתבגרות על סקלה הנעה בין "אפס פעילות" ל-"מעל שלוש שעות". בוצע שימוש במודל רגרסיה לוגיסטית על מנת לחשב יחסי סיכויים ורווחי סמך של 95% עם תקנון לגורמים מבלבלים אפשריים.
החוקרים מצאו כי פעילות גופנית מאומצת קשורה באופן הופכי עם הסיכון לפתח טרשת נפוצה (p-trend<0.001) עם יחס סיכויים מתוקנן לגיל ומין של 0.74 (רווח בר-סמך 95%: 0.63-0.87) כאשר משווים את רמות הפעילות הנמוכות והגבוהות ביותר. בתקנון לפעילות בטבע, זיהום ב-EBV, גודל גוף ועישון נצפו תוצאות דומות. הקשר נצפה בשלושת המדינות ולא הושפע על ידי הוצאה של חולים עם תחילת מחלה מוקדמת. פעילות גופנית קלה לא נמצאה כקשורה בסיכון לפתח טרשת נפוצה.
מסקנת החוקרים היא כי פעילות גופנית מאומצת יכולה להשפיע על הסיכון לפתח טרשת נפוצה ללא תלות בגורמי סיכון ידועים.
מקור: