הערכה קלינית מדויקת הינה מאתגרת בטרשת נפוצה. מערכת ה-Assess MS מפותחת על מנת לכמת באופן אוטומטי פגיעה בתפקוד מוטורי במטופלים עם טרשת נפוצה ובכלל זה תפקוד גפה עליונה ותנועתיות.

מטרת מחקר זה הייתה להעריך באיזו מידה שילובים של תנועות קבועות מראש הנכללות ב-Assess MS יכולות להסביר מדידות של תפקוד גפה עליונה ותנועתיות.

המטופלים גויסו מארבעה מרכזי טרשת נפוצה באירופה. החוקרים בחרו שמונה תנועות ובכלל זה פעילויות חיים יומיומיות (Activity of daily living-ADLs) ומבחנים נוירולוגים קלאסיים. התנועות תועדו בווידאו ודורגו על ידי נוירולוגים מנוסים. לאחר מכן, בוצע מודל רגרסיה לוגיסטית רב משתני על מנת להסביר שונות במבחן ה-Nine-Hole Peg Test, שאלון ה-Arm Function in Multiple Sclerosis Questionnaire י(AMSQ) ומבחן הליכה מתוזמן של 25 רגל.

בסך הכל נכללו במחקר 257 מטופלים. התנועות הסבירו 62.9%-80.1% מהשונות במודל ה-Nine-Hole Peg Test,י43.3% ו-44.3% מהשונות במודל ה-AMSQ ו-70.8% מהשונות במודל ההליכה המתוזמנת ל-25 רגל. בכל המודלים ADL תרמו לשונות במידה הגדולה ביותר.

מסקנת החוקרים היא כי שילוב של תנועות הינו חשוב להערכת תפקוד גפה עליונה ותנועתיות. ייתכן כי שילוב של ADL בעבודה הקלינית השוטפת ומחקרים קליניים הינו בעל ערך רב יותר מאשר הבחינה הנוירולוגית הקלאסית של תפקוד גפה עליונה ותנועתיות.

מקור: 

Van Munster, C.E.P. et al. (2018). Journal of Multiple Sclerosis. https://doi.org/10.1177/1352458518796690