אדיפונקטין הינו ציטוקין המקשר בין תהליכי חילוף חומרים למערכת החיסון. לאחר היווצרותו, אדיפונקטין מסתובב בדם בצורת אוליגומרים בעלי משקל מולקולרי נמוך, בינוני או גבוה (high molecular volume – HMW). האוליגומרים בעלי המשקל המולקולרי הגבוה (HMW) הם גם בעלי ההשפעות הביולוגיות החזקות ביותר.

טרשת נפוצה היא מחלה אוטואימונית של מערכת העצבים המרכזית. מטרת החוקרים הייתה לאפיין את רמות הביטוי של האדיפונקטין בכלל והאוליגומרים שלו בפרט, בסרום של 99 חולי טרשת נפוצה בשלב גילוי המחלה (כלומר לפני שהתחילו טיפול כלשהו). החוקרים בדקו בנוסף את הקשר האפשרי בין אדיפונקטין לבין התקדמות וחומרת המחלה.

החוקרים מדדו והתבוננו באדיפונקטין בשיטות ELISA, תספיג חלבון (Western blot) ו-FPLCי(Fast protein liquid chromatography). במהלך המעקב (3.6 שנים עם סטיית תקן של 2.20), המטופלים עברו הערכה באמצעות מדד שיעור חזרת מחלה שנתית (AAR) ומדד נכות מורחב (Expanded Disability Status Scale Score).

החוקרים מצאו כי האדיפונקטין הכולל בסרום גבוה במטופלים עם טרשת נפוצה בהשוואה לקבוצת הביקורת, באופן מובהק סטטיסטית (12.18 בהשוואה ל-10.02 מיקרוגרם/מ"ל, p=0.001). באופן מעניין, האוליגומריזציה של האדיפונקטין שונה בטרשת, וישנה עלייה באוליגומרים הכבדים. בנוסף, חולי טרשת שרמות האדיפונקטין שלהם גבוהות יותר בזמן האבחנה הם בעלי סיכון גבוה משמעותית למחלה חמורה (מדד חומרה של 3.84 בהשוואה ל-2.44, p=0.001). לא נצפו הבדלים מובהקים סטטיסטית בין רמות האדיפונטקין במטופלים עם מחלה פעילה בהשוואה ללא פעילה, בסוגי המחלה השונים.

המחקר הדגים כי אדיפונקטין (ובפרט האוליגומר בעל המשקל הגבוה), מעורבים בצורה משמעותית ומהווים סמן ביולוגי לחיזוי פרוגנוזה וחומרה של טרשת נפוצה. מחקרי המשך נחוצים על מנת להבהיר את המנגנונים המולקולריים שקשורים לתפקידם של סמנים אלו בטרשת נפוצה.

מקור: 

Signoriello, E. et al. (2018). European Journal of Neurology. https://doi.org/10.1111/ene.13822