מחקרים כבר הדגימו איבוד נפח מוח גדול יותר בשנה הראשונה לאחר התחלת טיפול עם נטליזומאב, בהשוואה לשנה השנייה. עם זאת, קיים ידע מצומצם בנושא בתקופות טיפול שהן מעבר ל-24 חודשים. החוקרים עקבו אחר השינויים בנפחי המוח של חולי טרשת נפוצה המקבלים נטליזומאב במשך לפחות 60 חודשים.

החוקרים השתמשו בטכנולוגיית MPRAGEי(3‐dimensional magnetization‐prepared rapid acquisition gradient‐echo), באמצעות דימות תהודה מגנטית בעוצמה של 3 טסלה. הם עקבו אחרי אחוזי השינוי בנפח המוח ב-10 חולי טרשת נפוצה (9 מהם נשים; הגיל הממוצע בתחילת המחקר 29 עם סטיית תקן של 9 שנים; מדד רמת נכות של 2 עם סטיית תקן של 1.5; משך מחלה ממוצע של 6 שנים עם סטיית תקן של 5). החולים עברו הדמיה מוחית לאחר 12, 24, 36, 48 ו-60 חודשים לאחר תחילת המחקר.

אחוזי שינוי נפח המוח היו גבוהים באופן מובהק סטטיסטית במהלך 12 החודשים הראשונים (-1.48 עם סטיית תקן של 1.05%), בהשוואה לתקופת ה-12-24 חודשים (-0.6 עם סטיית תקן של 0.61%; p<0.05). כאשר השוו בין התקופות 12-24 ל-24-36, אחוז השינוי לא היה גדול יותר באופן מובהק (-0.43 עם סטיית תקן של 0.54%). בדומה לכך, גם בתקופה של 24-36 חודשים בהשוואה ל-36-48 (-0.28 עם סטיית תקן של 0.49%) ותקופת 36-48 בהשוואה ל-48-60 (-0.33 עם סטיית תקן של 0.49%; p>0.05 בכל ההשוואות).

החוקרים טוענים כי הממצאים שלהם תורמים לידע ההולך וגדל בנוגע לשינויים בנפח המוח במטופלים עם נטליזומאב. המידע שהם אספו מראה שלאחר הירידה המשמעותית בנפח המוח בשנה הראשונה, מגמת הניוון המוחי דווקא מאטה בטווח הארוך.

מקור: 

Eisele. P. et al. (2018). Journal of Neuroimaging. https://doi.org/10.1111/jon.12586