• יו"ר: פרופ' דמטריוס קרוסיס
  • מזכיר: ד"ר רוני מילוא
  • גזבר: ד"ר עדי וקנין
מחקרים

מוגבלות נוירו-פסיכולוגית נתפסת קשורה באופן הפוך לבריאות ותעסוקה

חוקרים טוענים כי שאלונים מסוימים מסייעים לזהות תלונות סובייקטיביות אך בעלות משמעות בחולי טרשת נפוצה

חולי טרשת נפוצה מדווחים לעתים קרובות על קשיים קוגניטיביים, המשפיעים על התפקוד היומיומי שלהם. מטרת החוקרים הייתה לבחון את מערכת היחסים בין ירידה קוגניטיבית ודיכאון, המדווחים על ידי המטופל, משתנים דמוגרפיים ומשתנים הקשורים למחלה עצמה. לאחר מכן, ניסו החוקרים להבהיר את ההשפעה של הנ"ל על מדדי בריאות ותעסוקה מדווחים עצמית.

החוקרים ביצעו סקר גדול בשני מרכזים, שכלל שאלון בשם MS Neuropsychological Screening Questionnaireי(MSNQ), סקר בן שתי שאלות לזיהוי דיכאון, חיוניות ואיכות חיים הקשורה לבריאות, שאלון בשם Health‐Promoting Lifestyle Profile II ושאלות נוספות, המעריכות שביעות רצון מהרשת החברתית של הנבדק והמצב התעסוקתי שלו.

החוקרים מצאו כי מתוך 751 משיבים (גיל חציוני 54, מדד נכות מורחב חציוני של 5, 66.2% נשים), שני שליש דיווחו שהם תופסים את עצמם כבעלי פגיעה נוירו-פסיכולוגית או סימפטומים של דיכאון. בעוד סימני הדיכאון היו קשורים לציון גבוה יותר ב-MSNQ, השאלון עצמו ניבא דיכאון באופן לקוי. לאחר תיקון לערפלנים, ציוני MSNQ גבוהים יותר וסימפטומים של דיכאון נמצאו כמפחיתים חיוניות, איכות החיים הקשורה לבריאות והתנהגויות מקדמות בריאות, והעלו את הסבירות להיות לא מסופק מבחינה חברתית. במשתתפים מתחת לגיל הפרישה, ציונים גבוהים יותר ב-MSNQ ובמדד הנכות המורחב, העלו את הסבירות לאבטלה, בעוד דיכאון לא העלה סיכוי זה.

החוקרים הגיעו למסקנה כי התרומה של שאלון ה-MSNQ למדדי בריאות מדווחים עצמית, והיכולת הייחודית שלו להסביר אבטלה, תומכים בטענה כי תלונות קוגניטיביות סובייקטיביות קשורות לפגיעה נוירו-פסיכולוגית עדינה, אבל בעלת משמעות גדולה.

מקור: 

D’hooghe, M. B. et al. (2019). European Journal of Neurology. https://doi.org/10.1111/ene.14012

נושאים קשורים:  מחקרים,  דיכאון,  טרשת נפוצה,  איכות חיים
תגובות