• יו"ר: פרופ' דמטריוס קרוסיס
  • מזכיר: ד"ר רוני מילוא
  • גזבר: ד"ר עדי וקנין
מחקרים

הבטיחות והיעילות של טיפול עם אוזנימוד לעומת אינטרפרון בטא-a1 בטרשת נפוצה התקפית

מחקר RADIANCE מצא כי טיפול עם אוזנימוד נסבל בצורה טובה ומוביל לשיעור נמוך יותר של הישנות במטופלים עם טרשת נפוצה התקפית, בהשוואה לטיפול עם אינטרפרון בטא-a1

31.12.2019, 17:56
תא עצב (אילוסטרציה)
תא עצב (אילוסטרציה)

אוזנימוד הינו מווסת של קולטן ספינגוזין-1-פוספט (Sphingosin-1-phospahte, S1P), שמתחבר סלקטיבית לתתי הסוגים 1 ו-5 של הקולטן בזיקה גבוהה. במחקר RADIANCE, מחקר שלב 2 במטופלים עם טרשת נפוצה התקפית, אוזנימוד נמצא יעיל יותר בהשוואה לאינבו במדדים של MRI והדגים סבילות טובה. מחקר RADIANCE שלב 3 נערך על מנת לאשש את הבטיחות והיעילות של הטיפול עם אוזנימוד בהשוואה לטיפול עם אינטרפרון בטא-a1, במטופלים עם טרשת נפוצה התקפית.

מחקר שלב 3 רב-מרכזי, כפול-סמיות, כפול-דמה, נערך במשך 24 חודשים במטופלים עם טרשת נפוצה התקפית. המחקר נערך בהשתתפות 147 מרכזים רפואיים ומרפאות קליניות ב-21 מדינות. משתתפי המחקר היו בגילאי 18-55, מטופלים עם טרשת נפוצה שהוגדרה לפי הקריטריונים על שם McDonald מ-2010 עם מהלך קליני התקפי. כמו כן נבחרו משתתפים עם נגעים מוחיים ב-MRI שתואמים לטרשת נפוצה, ציון EDSSי(Expanded Disability Status Scale) של 0.0-5.0, עם לפחות התקף אחד ב-12 החודשים שקדמו לסריקה או לפחות חזרה אחת ב-24 חודשים שקדמו לסריקה ועם נגע אחד לפחות שהודגם מוגבר עם גדוליניום ב-12 החודשים שקדמו לחלוקת המחקר הרנדומלית.

המשתתפים חולקו רנדומלית (ביחס של 1:1:1) דרך מערכת מענה קולי אינטראקטיבית לקבוצה ראשונה שנטלה אוזנימוד פומי 1 מ"ג כל יום, קבוצה שניה שנטלה אוזנימוד פומי 0.5 מ"ג כל יום וקבוצה שלישית שנטלה אינטרפרון בטא-a1 תוך-שרירי במינון שבועי של 30 מיקרוגרם. המטופלים, החוקרים וצוות המחקר לא היו חשופים להקצאת הטיפול. נקודת הסיום הראשונית הייתה שיעור ההתקפים השנתי במשך 24 חודשים. האנליזה הראשונית נעשתה לפי גישת intention to treat, בכל המשתתפים אשר קיבלו את תרופת המחקר. הבטיחות הוערכה בכל המשתתפים שחולקו רנדומלית וקיבלו את תרופת המחקר, מחולקים לקבוצות לפי המנה הגבוהה ביותר של אוזנימוד שקיבלו.

בין ה-27 בדצמבר 2013 וה-31 במרץ 2015 נסרקו 1,695 משתתפים, מתוכם 375 לא התאימו לקריטריונים של המחקר. 1,320 משתתפים נרשמו למחקר וחולקו רנדומלית לקבוצות, מתוכם 1,313 קיבלו את תרופת המחקר (433 קיבלו אוזנימוד 1 מ"ג, 439 קיבלו אוזנימוד 0.5 מ"ג ו-441 קיבלו אינטרפרון בטא-a1) ו-1,138 (86.7%) השלימו 24 חודשים של טיפול. שיעור ההישנות השנתי המותאם היה 0.17 (רווח בר-סמך 95% 0.14-0.21) עם אוזנימוד 1 מ"ג, 0.22 (0.18-0.26) עם אוזנימוד 0.5 מ"ג ו-0.28 (0.23-0.32) עם אינטרפרון בטא-a1. יחסי השיעור בהשוואה לאינטרפרון בטא-a1 היו 0.62 (רווח בר-סמך 95% 0.51-0.77; P<0.0001) עבור אוזנימוד 1 מ"ג ו-0.79 (0.65-0.96; P=0.0167) עבור אוזנימוד 0.5 מ"ג. שכיחות תופעות הלוואי שדרשו טיפול דחוף היה גבוה יותר בקבוצה שנטלה אינטרפרון בטא-a1י(365 [83%] מתוך 440 משתתפים) לעומת הקבוצה שנטלה אוזנימוד 1 מ"ג (324 [74.7%] מתוך 434) או הקבוצה שנטלה אוזנימוד 0.5 מ"ג (326 [74.3%] מתוך 439). בקבוצה שנטלה אינטרפרון בטא-a1 יותר משתתפים סבלו מתופעות לוואי דחופות בעקבות הטיפול שהובילו להפסקת הטיפול, בהשוואה למשתתפים בקבוצות שנטלו אוזנימוד. השכיחות של זיהום ותופעות לוואי דחופות חמורות בעקבות הטיפול, היה דומה בין כל קבוצות הטיפול. לא דווחו מקרים של הפחתה סימפטומטית בקצב הלב הקשורה לאוזנימוד ולא דווחו מקרים של חסם הולכה פרוזדורי-חדרי, בדרגה שניה ושלישית.

מסקנת המחקר שלב 3 שנערך במשך 24 חודשים במטופלים עם טרשת נפוצה התקפית הייתה כי אוזנימוד נסבל בצורה טובה והינו קשור לשיעור נמוך יותר משמעותית של הישנות קלינית של טרשת נפוצה. זאת בהשוואה לטיפול עם אינטרפרון בטא-a1 תוך-שרירי. ממצאים אלו מדגימים את הפוטנציאל של אוזנימוד כטיפול פומי יעיל, במטופלים עם טרשת נפוצה התקפית.

מקור: 

Cohen J.A. et al. (2019) The Lancet Neurology. 18, 1021

נושאים קשורים:  מחקרים,  טרשת נפוצה,  אינטרפרון בטא-a1,  אוזנימוד,  הישנות
תגובות