"אנחנו לקראת רגעי ההכרעה, אוספים בימים האחרונים עוד ועוד מכתבי התפטרות אישיים, נערכים להגשות להנהלות ובמקביל מנסים גם להגיע להסדר", כך אמרה היום ד"ר ריי ביטון, יו"ר ארגון המתמחים מרשם בבשיחה מיוחדת עם מאיה רונן, במסגרת פרק נוסף של הפודקאסט Doctalk, הפודקאסט של קהילת הרפואה בישראל.
עוד בעניין דומה
ד"ר ביטון, מתמחה בנפרולוגיה ובעלת קליניקה פרטית לטיפולי אסתטיקה, התייחסה בין השאר לטענות שהתפרסמו נגדה אתמול באתר Ynet: "אין בטענות נגדי שום דבר ענייני אלא התייחסות שטחית ורדודה אלי כבן אדם ולעיסוקים שלי. אבל אני רגילה. זה שהם בחרו להישאר אנונימיים, זה אקט של פחד. אנחנו בשורה התחתונה לא מסיטים עיניים מהמטרה וגם אני לא".
באשר לאמירתו של שר האוצר אביגדור ליברמן, לפיה המאבק הוא התמרמרות של המתמחים וכי אינו מבין על מה המהומה וניתן לפתור הכל, אמרה ד"ר ביטון: "אני חושבת שזו אמירה די אומללה אבל בוחרת להתייחס לחלק השני של דבריו. הוא צודק - הכל פתיר. וזה גם מה שאנו מנסים להעביר לכל הגורמים. כל מה שצריך לעשות זה לשבת ולדבר איתנו עד שייצא עשן לבן".
"אני מקווה שכולנו נבין איזה רווח השגנו במאבק הזה ולא נממש את האיום שלנו", הצהירה ד"ר ביטון. "מה שאנחנו רואים עכשיו זה קצה הקרחון, אחרי עשור של מאבקים. ניסינו בדרכי נועם וראינו שמאוד קשה לאגד את המתמחים תחת פעולה קיצונית אחרת. מתוך ניסיון שצברנו לאורך השנים הבנו שעכשיו רגע האמת - זאת הזדמנות שלא תחזור על עצמה, ואנחנו רוצים לוודא שלמאבק יהיה הפעם סוף טוב".
עוד אמרה ד"ר ביטון כי "קיצור התורנות הוא מעין מנוף לחץ לשינוי של כל מה שאנחנו מדברים עליו. ברגע שהתורנויות יתקצרו, נצטרך כולנו ללמוד להפוך את הזמן שאנו המתמחים נמצאים למקסימום אפקטיבי ומכשיר את המתמחים. קיצור התורנויות חייב ללכת יד ביד עם תוספת תקנים ותקציבים. זה מה שדרשנו וזה גם מה שמופיע בתכנית של משרד הבריאות. הרפורמה הזו תשפיע על כל השלבים: גם בהכשרת המתמחים וגם באיכות הרפואה שמקבלים תושבי מדינת ישראל", הוסיפה.
לשאלת מאיה רונן, האם מלבד קיצור התורנויות יהיו דרישות נוספות לארגון מרשם, ענתה ד"ר ביטון: "מבחינתנו, הניצחון האמיתי יהיה להביא את קיצור התורנויות עכשיו. השאר ידון בהמשך, בהסכמים הקיבוציים. ברגע שייפתחו ההסכמים הקיבוציים, נוכל להעביר את הזרקור על התנאים הנלווים - ארוחה ראויה, תנאים, מיטה לנוח עליה. זו לא פריבילגיה שתהיה לך ארוחה חמה בערב ומקום לשים את הראש".
לדבריה, "יש בעיה בישראל בהכשרה, שחייבים לשים על השולחן ולפתור אותה לעומק. בשיחות שהיו לי עם יו"ר איגוד הכירורגים וגם מדברים ששמעתי מפרופ' אליס מאיגוד הפנימאים, אנחנו מסכימים בעניין הזה. לכל אחת מהדיסציפלינות יש את הדרך שלה לעבוד. 90% מהזמן המתמחים עוסקים בעבודות לא של מתמחים אלא של מזכירה רפואית או של פרא-רפואית. אם נוסיף תקנים ונעבה את המערך הפרא-רפואי בכירורגיה למשל, זה יאפשר לא להציף את השוק בכירורגים (אמירה שאני לא מאמינה בה אבל צריך לתת לנושא זה מענה), ואז השעות שהם מפסידים לא יהיו משמעותיות, כי כל הזמן שכן יהיה במשך היום יוקדש כולו לכירורגיה. יש הבדל גדול מאוד בין הדברים שזועקים בכל מיני ועדות ופורומים לבין מה שאני שומעת בשיחות אישיות. הרעיונות שהעליתי כאן הגיעו מהשטח, מרופאים בכירים שמוטרדים גם מעבודה של 26 שעות וגם מההכשרה של המתמחים. מתוך זה הגיעו פתרונות ופתרונות יפים".
ד"ר ביטון גם התייחסה לבחירה באקט של התפטרות: "אנחנו בקשר טוב מאד עם מובילי המחאה של 2011, חלק מהם נמצאים כיום בעמדות בכירות. מה שלמדנו זה שבנחמדות לא נשיג כלום. ב-2011 המאבק לא היה על קיצור תורנויות, כי אז הבטיחו שתרד כמות התורנויות, וגם הכניסו את השינה היזומה והגבלת התורנויות - הכל על מזבח של 'חלילה לא לקצר את משך התורנות'. אבל למדנו שזה לא עובד - אם לא נקצר את משך התורנות, לא נגיע אל המטרה. לכן, היום אנחנו לא מבולבלים - לא משנה מה יבטיחו לנו כדי להקל בעומס, מה שחשוב זה קיצור התורנויות".