במסגרת מחקר אשר פורסם בכתב העת 'Neurology', מטרת החוקרים הייתה לבדוק את הקשר בין נגעים המתפשטים באיטיות (SEL: slowly expanding lesions) בהדמיית MRI לבין מוגבלות בקרב חולי טרשת נפוצה מתקדמת משנית (SPMS: secondary progressive multiple sclerosis).
עוד בעניין דומה
החוקרים ערכו מחקר רטרוספקטיבי על 345 חולי SPMS אשר השתתפו במחקר ה-MS-SMART. החולים עברו סקירת MRI מוח למדידת הבסיס, וכן לאחר 24 ו-96 שבועות. SEL דפיניטיביים הוגדרו כנגעי T2 המתפשטים באופן קונצנטרי, כפי שהוערכו באמצעות עיוות צורה א-לינארי ב-T1-weighted images בבדיקה נפחית (Volumetric MRI). החוקרים השתמשו באנליזות רגרסיה ומתאם פירסון לצורך הערכת הקשרים בין מוגבלות לבין נפחי ה-SEL ומדדי MRI אחרים.
בקרב כלל המטופלים, השיעור הממוצע של נגעי 2T אשר הוגדרו כ-SEL דפיניטיביים עמד על 29%. נפח גדול יותר של ה-SEL הדפיניטיביים נמצא כתואם עם נפח כולל גדול יותר של נגע ה-T2 בבסיס (r=0.55, p<0.001), וכן עם אחוז מופחת של נפח המוח (r=-0.26, p<0.001), מספר רב יותר של 'חורים שחורים' עקביים וחדשים ב-T1י(r=0.19, p<0.001), וכן, בתת-קבוצה של 106 מטופלים, הפחתה גדולה יותר של יחס העברת מגנטיזציה (magnetization transfer ratio) (הפרש מתוקנן = 0.52, p<0.001). באנליזת רגרסיה נמצא כי נפח גדול יותר של נגעי SEL דפיניטיביים נקשר עם עלייה במוגבלות, אשר הוערכה באמצעות ה-Expanded Disability Status Scale (בטא = 0.23, p=0.020), מדד z של ה-Multiple Sclerosis Functional Composite (בטא = 0.47-, p=0.048), Timed 25 Foot Walk Test (בטא = 2.10-, p=0.001), Paced Auditory Serial Addition Task (בטא = 0.27-, p=0.006), וסיכון מוגבר להחמרת המוגבלות (יחס הסיכויים = 1.92, p=0.025).
לסיכום, נגעי SEL דפיניטיביים מייצגים קרוב לשליש מהנגעים ב-T2 בקרב חולי טרשת נפוצה מתקדמת משנית. נגעים אלו נקשרים הן עם סמנים נוירודגנרטיביים ב-MRI והן עם החמרה קלינית, באופן המצביע על כך שיתכן והנגעים תורמים להתקדמות המחלה. עקב כך, הם עשויים להוות מטרה חדשה להתערבויות טיפוליות.
מקור: