• יו"ר: פרופ' דמטריוס קרוסיס
  • מזכיר: ד"ר רוני מילוא
  • גזבר: ד"ר עדי וקנין
מחקרים

שיקום נוירולוגי משפר את הניידות בחולי טרשת נפוצה

חולי טרשת נפוצה שעברו שיקום נוירולוגי המתמקד בשיווי המשקל חוו שיפור ביכולת ההתניידות. התערבויות ממוקדות משימה וממושכות באורכן נמצאו כבעלות ההשפעה הטובה ביותר

במחקר שממצאיו פורסמו בכתב העת 'Multiple Sclerosis and Related Disorders', מטרת החוקרים הייתה להעריך את היתרונות של שיקום נוירולוגי בשיפור הניידות ושיווי המשקל בחולי טרשת נפוצה.

לצורך כך, החוקרים ערכו סקירה שיטתית ומטא-אנליזה, וכללו מחקרים אשר חקרו את ההשפעה של שיקום נוירולוגי על הניידות ועל שיווי המשקל של המטופלים. המחקרים שנאספו כללו את הנתונים הבאים: אוכלוסיית המחקר הורכבה מחולי טרשת נפוצה (MS); ההתערבות הייתה גישה שיקומית; במסגרת המחקר נערכה השוואה בין קבוצת ניסוי (ההתערבות הספציפית לשיווי משקל) לעומת ביקורת (ללא התערבות/ללא התערבות ספציפית לשיווי משקל); התוצא היה מדדים קליניים לשיווי משקל; ומתאר המחקר היה ניסוי מבוקר בהקצאה אקראית. החוקרים ערכו מטא-אנליזה להשפעות אקראיות למנה-תגובה (random effects dose-response meta-analysis) על מנת להעריך את ה- linear trend estimations, ומטא-רגרסיה של one stage linear mixed effects להערכת עקומות מנה-תגובה.

במסגרת החיפוש עלו 5,020 תוצאות בסך הכל. מתוך כלל התוצאות נסקרו 196 מחקרים באורך מלא, ו-71 (מספר משתתפים כולל 3,306) מחקרים נכללו באנליזה. מחקר אחד היה צולב (crossover trial), ו-70 המחקרים האחרים היו אקראיים ומבוקרים. גודל המדגם (sample size) הממוצע למחקר היה 46.5 ± 28.6 (ממוצע ± סטיית תקן) והגיל הממוצע היה 48.3 ± 7.8 שנים, משך המחלה עמד על 11.6 ± 6.1 שנים, וציון ה-EDSS היה 4.4 ± 1.4 נקודות. ב-29 מחקרים (40.8%) שיווי המשקל היווה את התוצא הראשוני, וב-42 מחקרים (59.1%) שיווי המשקל היה תוצא שניוני, או שלא פורטו התוצאים הראשוניים והשניוניים. ב-33 ניסויים (46.5%) לא נעשתה התערבות פעילה כהשוואה, וב-38 ניסויים (53.5%) הייתה קבוצת ביקורת פעילה.

החוקרים ערכו אנליזה על נתונים ברמה האינדיבידואלית של 20 מחקרים (מספר נבדקים = 1,016), אשר הדגימה גודל אפקט מאוגם בינוני בהתערבויות לשיווי המשקל (SMD = 0.41; רווח בר-סמך של 95% 0.22-0.59). כמו כן, החוקרים ערכו אנליזה על 14 מחקרים (מספר נבדקים =696) עם שיווי משקל כתוצא ראשוני ו-BBS כ-primary endpoint, שם הודגם הבדל ממוצע של 3.58 נקודות (רווח בר-סמך של 95% 1.79 עד 5.38, p<0.0001). בנוסף, החוקרים ערכו מטא רגרסיה של 20 המחקרים אשר הראו קשר בין תוצא טוב יותר, לוג העוצמה אשר הוגדר כדקות למפגש (β=1.26; SEβ=0.51; p=0.02) והתערבות מוכוונת משימה (β=0.38; SEβ= 0.17; p = 0.05).

החוקרים מסכמים כי האנליזה אותה ערכו מספקת ראיות level 1 על ההשפעות על הניידות כתוצאה מהתערבות לשיווי המשקל. כמו כן ובהתאם לעקרונות של שיקום נוירולוגי, התערבויות בעוצמה גבוהה והתערבויות ספציפיות למשימה נקשרו עם תוצאים טיפוליים טובים יותר.

מקור:

Corrini C, Gervasoni E, Perini G, Cosentino C, Putzolu M, Montesano A, Pelosin E, Prosperini L, Cattaneo D. Mobility and balance rehabilitation in multiple sclerosis: A systematic review and dose-response meta-analysis. Mult Scler Relat Disord. 2023 Jan;69:104424. doi: 10.1016/j.msard.2022.104424. Epub 2022 Nov 22. PMID: 36473240.

נושאים קשורים:  מחקרים,  טרשת נפוצה,  ניידות,  שיקום נוירולוגי,  שיווי משקל
תגובות