המחקרים שנערכו עד כה על הקשר בין דיכאון לקוגניציה בחולים עם טרשת נפוצה (MS) אינם עקביים, ועל כן ולא ברור אם רמות דיכאון גבוהות יותר קשורות לפגיעה בתחומים או בתהליכים קוגניטיביים ספציפיים בחולים אלו.
עוד בעניין דומה
במחקר שממצאיו פורסמו בכתב העת 'The Clinical Neuropsychologist', החוקרים ערכו מטא-אנליזה על מנת להעריך את הקשר האפשרי בין סימפטומטולוגיה דיכאונית בקרב חולי MS לבין ביצועים במבחנים קוגניטיביים אשר בודקים מספר תחומים קוגניטיביים (קוגניציה גלובלית, קשב, מהירות עיבוד, זיכרון מילולי, מרחבי וזיכרון עבודה, שטף מילולי, inhibitory control, set-shifting) בחולים אלו.
הסקירה הספרותית אותה ערכו החוקרים בשלושה מסדי נתונים אלקטרוניים הניבה 5,402 מחקרים (4,333 לאחר הסרה של כפילויות); לאחר הערכת הכותרות והתקצירים נכללו במטא-האנליזה 37 מחקרים. החוקרים ערכו מטה-אנליזה של מודל השפעות אקראיות, והשתמשו ב- Hedges' g על מנת לחשוב את גדלי האפקט המשוקללים הממוצעים (ESs: effect sizes).
מתוצאות המחקר עולה כי נמצאו ESs קטנים עבור הקשר בין דיכאון לבין זיכרון מילולי (g=0.25, p <0.001), זיכרון מרחבי (g=0.23, p < 0.001), שטף מילולי (g=0.26, p < 0.001) ו-inhibitory controlי(g = 0.32, p = 0.003). בנוסף, נמצאו ES בינוניים עבור הקשר בין דיכאון ובין קוגניציה גלובלית (g = 0.46, p < 0.001), קשב (g = 0.43, p < 0.001), מהירות העיבוד (g = 0.47, p < 0.001) וזיכרון עבודה (g = 0.38, p = 0.037). הקשר בין יכולות ה-set-shifting ובין דיכאון לא היה מובהק (g=0.39, p=0.095).
לסיכום, תוצאות החוקרים מצביעות על כך שחולים עם טרשת נפוצה הסובלים מסימפטומטולוגיה דיכאונית עשויים גם להראות קשיים קוגניטיביים רבים יותר. הפגיעה הקוגניטיבית האפשרית נצפתה במספר היבטים שונים, ובמיוחד באלה הדרושים על מנת לשמר ולעבד מידע סביבתי, ולאלו הנדרשים על מנת לקבל גירוי הולם בעת עיבוד מידע רלוונטי.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
