אופטומומאב הדגימה עליונות מבחינת היעילות והבטיחות בטרשת נפוצה התקפית (RMS) למשך תקופה של עד 2.5 שנים ובהשוואה לטיפול עם טריפלונומיד. במחקר שממצאיו פורסמו בכתב העת 'Multiple sclerosis' החוקרים ערכו אפיון נוסף בנוגע ליעילות והבטיחות של הטיפול עם אופטומומאב ב-RMS.
עוד בעניין דומה
לצורך בחינת היעילות החוקרים אספו חולים אשר הוקצו באקראי לטיפול אופטומומאב/טריפלונומיד ב-ASCLEPIOS I/II. לצורך בחינת הבטיחות, החוקרים אספו חולים אשר טופלו עם ⩾ מנה 1 של אופטומומאב ב-ASCLEPIOS I/II, APLIOS, APOLITOS או ALITHIOS (הרחבת מטרייה בתווית פתוחה). החולים קיבלו טיפול מתמשך עם אופטומומב או שעברו החלפה חדשה מהטיפול עם טריפלונומיד. תאריך חתך הנתונים היה ה-25 בספטמבר 2021.
מתוצאות החוקרים על מערך היעילות (n = 1,882) עולה כי לקבוצת הטיפול המתמשך עם אופטומומאב היה שיעור הישנות שנתי (ARR: annualized relapse rate) נמוך (ARR: 0.05; רווח בר סמך של 95%: 0.04-0.07), מספר נמוך יותר של נגעי T1 עם האדרת גדוליניום (Gd+) (0.01 נגעים/סריקה) ופחות נגעי T2 חדשים/מתרחבים (שיעור שנתי 0.08). בסך הכל נמצא כי 78.8% עמדו בקריטריונים של שלושה פרמטרים "ללא עדות לפעילות מחלה" במשך 4 שנים.
מעבר מהטיפול עם טריפלונומיד הוביל להפחתה של ה-ARR, של הסיכון להחמרת מוגבלות מאומתת (CDW: confirmed disability worsening), נגעי T2 חדשים/מתרחבים, נגעי Gd+ T1, ו-serum neurofilament light chain. בקבוצות הטיפול הרציף והחדש עם אופטומומאב נמצא כי שיעורי ה-CDW המצטברים ל-3 ו-6 חודשים נותרו נמוכים. במערך הבטיחות (n = 1,969) נמצא כי תופעות הלוואי השכיחות ביותר שדווחו היו זיהומים וזיהומי שרצים (infestations) (58.35%). לא נצפו סוגיות בטיחות חדשות.
לסיכום, לטיפול עם אופטומומאב ישנו פרופיל תועלת-סיכון מיטבי כטיפול ארוך טווח בקרב חולי RMS.
מקור: