עד כה, הסיכון היחסי של טיפולים להורדת לחץ דם לטווח ארוך בכל הנוגע לתחלואה ותמותה עדיין לא הוגדר בבהירות. במחקר שממצאיו פורסמו בכתב העת 'JAMA Network' מטרת החוקרים הייתה לקבוע את הסיכון לטווח הארוך לאחר ביצוע מחקר (posttrial risk) של התוצאים הראשונים והשניוניים בקרב משתתפי המחקר המקורי, אשר הוקצו באקראי לטיפול עם משתן מסוג תיאזיד, חוסמי תעלות סידן (CCB) או עם מעכב angiotensin-converting enzymeי(ACE), אחריהם נערך מעקב למשך תקופה של עד 23 שנים.
עוד בעניין דומה
לצורך כך, החוקרים ערכו אנליזה שניונית מוגדרת מראש של מחקר ה- Antihypertensive and Lipid-Lowering Treatment to Prevent Heart Attack Trialי(ALLHAT), מחקר קליני אקראי רב-מרכזי, כפול סמיות, מבוקר אקטיבית, בו השתתפו מטופלים בני 55 ומעלה עם אבחנה של יתר לחץ דם וגורם סיכון אחד לכל הפחות למחלת לב כלילית. המשתתפים היו תחת מעקב למשך תקופה של עד 23 שנים, החל מה-23 בפברואר 1994 ועד ל-31 בדצמבר 2017. משתתפי המחקר נקשרו עם מסדי נתונים מנהליים לתמותה לאחר המחקר (N = 32,804) ולתוצאי תחלואה (n = 22,754). האנליזה הסטטיסטית נערכה החל מינואר 2022 ועד לאוקטובר 2023.
במסגרת המחקר הוקצו המשתתפים באקראי לקבלת טיפול עם משתן מסוג תיאזיד (n = 15,002), CCBי(n = 8,898), או מעכב ACEי(n = 8,904), ונערך אחריהם מעקב מתוכנן במהלך המחקר למשך כ-4 עד 8 שנים, וכן מעקב פסיבי לאחר המחקר, שארך 23 שנים.
התוצא הראשוני של המחקר היה תמותה כתוצאה מתחלואה קרדיווסקולרית (CVD). התוצאים השניוניים כללו תמותה מכל סיבה, משלב של CVD קטלנית ושאינה קטלנית (תחלואה), וכן תמותה ותחלואה ממחלת לב כלילית, שבץ מוחי, אי ספיקת לב, מחלת כליות סופנית וסרטן.
המעקב להערכת התמותה מכל סיבה כלל בסך הכל 32,804 משתתפים (גיל ממוצע [סטיית תקן], 66.9 [7.7] שנים; 17,411 גברים [53.1%]; ו-11,772 משתתפים שחורים [35.9%]), וכי תת-קבוצה של 22,754 משתתפים (גיל ממוצע [סטיית תקן], 68.7 [7.2] שנים; 12,772 נשים [56.1%]; ו-8,199 משתתפים שחורים [36.0%]) היו במעקב עבור CVD קטלנית או שאינה קטלנית עד ל- 2017 (ממוצע מעקב [סטיית תקן], 13.7 [6.7] שנים; מעקב מקסימלי, 23.9 שנים).
מתוצאות החוקרים עולה כי שיעורי התמותה מתחלואה קרדיווסקולרית עבור 100 איש היו 23.7, 21.6 ו-23.8 בקבוצות המשתנים, ה-CCB ומעכבי ה-ACE, בהתאמה, לאחר 23 שנים מעת ההקצאה האקראית (יחס סיכונים מתוקנן, ] 0.97רווח בר-סמך של 95%, 0.89-1.05]) עבור CCB לעומת משתן; יחס סיכונים מתוקנן, 1.06 [רווח בר-סמך של 95%, [0.97-1.15 עבור מעכבי ACE לעומת משתן). הסיכונים ארוכי הטווח של מרבית התוצאים השניוניים היו דומים בין שלושת הקבוצות. בנוסף, נמצא כי בהשוואה לקבוצת המשתנים, לקבוצת מעכבי ה-ACE היה סיכון מוגבר של 19% לתמותה משבץ מוחי (יחס סיכונים מתוקנן, 1.19 [רווח בר-סמך של 95%,([1.03-1.37 וכן סיכון מוגבר של 11% לתוצא משולב של שבץ קטלני ושאינו קטלני אשר אירע באשפוז (יחס סיכונים מתוקנן, 1.11 [רווח בר-סמך של 95%, 1.03-1.20]).
לסיכום, ממצאי האנליזה השניונית אותה ערכו החוקרים על מחקר קליני אקראי באוכלוסייה בוגרת עם יתר לחץ דם וגורמי סיכון למחלות לב כלילית הדגימו כי שיעורי התמותה עקב CVD היו דומים בין כל שלושת קבוצות הטיפול. עם זאת, החוקרים מציינים כי הטיפול עם מעכבי ACE הגביר את הסיכון לתוצאי שבץ ב-11% בהשוואה למשתנים, כאשר השפעה זו נמשכה הרבה מעבר לתקופת המחקר.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
