מחקרים קודמים הראו, כי חשיפה לחוסר בוויטמין D ברחם עלולה להשפיע על הסיכון לטרשת נפוצה. החוקרים ביקשו לבחון את הקשר בין רמות ויטמין D ביילוד והסיכון לפתח טרשת נפוצה.
עוד בעניין דומה
המחקר בוצע בתבנית מקרה-ביקורת מותאם. דגימות דם יבש השייכות ל-521 חולים עם טרשת נפוצה זוהו במאגר היילודים הדני. עבור כל חולה טרשת נפוצה הותאמו 1-2 מקרי ביקורת הזהים במין ותאריך הלידה (n=972). רמות ויטמין Dי(25-hydroxyvitamin D) בדגימות נמדדו על ידי liquid chromatography tandem mass spectroscopy.
הקשר בין רמות ויטמין D שונות והסיכון לטרשת נפוצה הוערך על ידי יחס סיכויים (OR) שחושב במודל רגרסיה לוגיסטית.
החוקרים מצאו, כי רמות נמוכות של ויטמין D בילודים היו קשורות בסיכון מוגבר לטרשת נפוצה. בניתוח הממצאים לפי חמישונים (quintiles), הסיכון לפתח טרשת נפוצה היה גבוה ביותר באנשים בחמישון התחתון ביותר של רמות ויטמי Dי(<20.7 ננמול/ליטר) ונמוך ביותר בחמישון העליון (≥48.9 ננמול/ליטר).
יחס הסיכויים בין החמישון התחתון לעליון היה 0.53 (רווח בר-סמך 95%, 0.36-0.78). באנליזה אשר התייחסה לרמות ויטמין D כמשתנה רציף, עלייה של 25 ננומול/ליטר ברמות ויטמין D בילוד הובילה לירידה של 30% בסיכון לטרשת נפוצה (יחס סיכויים 0.7, רווח בר-סמך 95% 0.57-0.84).
מסקנת החוקרים היא, כי רמות נמוכות של ויטמין D בילוד קשורות בסיכון מוגבר לטרשת נפוצה. לאור ההיארעות הגבוהה של חוסר בויטמין D בנשים הרות לממצאי המחקר ישנה השפעה משמעותית על בריאות הציבור.