נכון להיום עדיין ישנו צורך באפשרויות טיפול יעילות ובטוחות ב-MS. מונטלוקסט, אנטגוניסט לקולטן ה-LTRA המזוהה עם אסתמה או נזלת אלרגית, עשוי לספק גישה טיפולית נוספת. לאחרונה, פורסמו בכתב העת Multiple Sclerosis Journal, ממצאיו של מחקר בו חוקרים ביקשו לבחון את ההשפעות של מונטלוקסט על pwMS.
עוד בעניין דומה
המחקר בוצע במתכונת של מחקר מקרה-ביקורת רטרוספקטיבי. החוקרים ביצעו שימוש בשני מערכי נתונים עצמאיים אורכיים כדי לחקות מחקרים קליניים בעלי הקצאה אקראית (RCTs). החוקרים זיהו pwMS בגילאי 18-65 שנים, שטופלו באמצעות תרפיות משנות מחלות במקביל, בתביעות לא מזוהות מ-Optum's Clinformatics® Data Mart (CDM) ו-IQVIA PharMetrics® Plus. המקרים כללו 483 pwMS על מונטלוקסט עם דבקות בתרופות ב-CDM ו-208 ב-PharMetrics Plus. החוקרים דגמו אקראית מקרי ביקורת מ-35,330 pwMS ללא מרשמים של מונטלוקסט ב-CDM ו-10,128 ב-PharMetrics Plus לאקדמאים. הישנות נמדדה על פני תקופה של שנתיים באמצעות אשפוז ותביעות קורטיקוסטרואידים. מודל מסקנות סיבתי חזק כפליים העריך את ההשפעות של מונטלוקסט, תוך התאמה לערפלנים ולמטופלים שצונזרו.
תוצאות המחקר הדגימו ש-pwMS שטופלו עם מונטלוקסט הדגימו ירידה סטטיסטית מובהקת של 23.6% בהתקפים בהשוואה לאלו שאינם משתמשים ב-67.3% מה-RCT שחיקו.
החוקרים הסיקו כי מונטלוקסט מפחית הישנות טרשת נפוצה, מה שמצדיק מחקרים קליניים עתידיים ומחקר נוסף על המנגנון הפוטנציאלי של LTRA בטרשת נפוצה.
מקור: