פעילות גופנית יעילה בשיפור איכות החיים של חולי טרשת נפוצה

טרשת נפוצה (MS) היא מחלה נוירודגנרטיבית בתיווך חיסוני של מערכת העצבים המרכזית המתבטאת בתסמינים הפוגעים באיכות החיים הקשורה לבריאות (HRQOL). קיימות סקירות בנוגע להשפעות של פעילות גופנית, אך עד כה לא נעשתה סקירה עדכנית ומקיפה ומטה-אנליזה על ההשפעות של פעילות גופנית לשיפור התחומים הפיזיים והנפשיים של HRQOL.

במחקר שממצאיו פורסמו בכתב העת 'Multiple Sclerosis and Related Disorders', החוקרים ערכו סקירה שיטתית ומטא-אנליזה על ניסויים אקראיים מבוקרים (RCTs: randomized controlled trials) אשר בחנו את ההשפעה של פעילות גופנית על חולי MS. הפעילות הגופנית שנבדקה הורכבה מאימוני אירובי, התנגדות, ואימונים משולבים, והחוקרים בדקו את השפעת ההתערבות על ה-HRQOL של החולים. הערכת ה-HRQOL מתמקדת בהערכה הסובייקטיבית הכוללת של האדם בנוגע למצבו הבריאותי, בעיקר בממדים הפיזיים והנפשיים. פעילות גופנית מהווה צורה של שיקום לצורך ניהול התוצאים הקשורים לטרשת נפוצה אשר עשויים להשפיע על ה-HRQOL.

במסגרת הסקירה השיטתית החוקרים העריכו את החוזק הכולל של העדויות הקיימות בנוגע להתערבויות פעילות גופנית על ה-HRQOL של החולים, בדקו את ההשפעה היחסית של התערבויות פעילות גופנית על התחומים הפיזיים והנפשיים של ה-HRQOL, וכן קבעו את המשתנים הממתנים (moderator) של השפעות ההתערבות בדמות פעילות גופנית על ה-HRQOL.

לצורך הסקירה החוקרים ערכו חיפוש בשבעה מסדי נתונים על מנת לאתר RCTs אשר העריכו את התחומים הפיזיים ו/או הנפשיים של HRQOL במבוגרים שאובחנו עם MS ועברו התערבות בדמות אימון אירובי, אימוני התנגדות או פעילות משולבת, בהשוואה למשוון (comparator) ללא עיסוק בפעילות גופנית. חילוץ הנתונים כלל את מאפייני המשתתפים וההתערבות, וכן את נתוני תוצאי ה-HRQOL לפני ואחרי ההתערבות. גדלי ההשפעה (effect sizes) חושבו כהפרשים ממוצעים סטנדרטיים (standardized mean differences) ומודל השפעות אקראיות רב-שכבתי שימש את החוקרים ליצירת הפרש ממוצע סטנדרטי מצטבר שהשווה בין פעילות גופנית לבין ביקורות ללא עיסוק בפעילות גופנית.

בקריטריוני ההכללה עמדו בסך הכל 12 RCTs, אשר הניבו 23 גדלי השפעה לאנליזה. גילם הממוצע (± סטיית תקן) של המשתתפים (N = 593;י308 התערבויות לעומת 285 מצבי ביקורת) עמד על 42.4 (6.5) שנים, ו-80% (18.3%) מהם היו נשים. התוצאות יצרו השפעה בינונית של פעילות גופנית לשיפור ה-HRQOL הכולל (גודל ההשפעה = 0.64, p=0.0001) עם הטרוגניות גבוהה (Q₁₁=58.8, I²=86.7%). אימונים של פעילות גופנית הניבו השפעה גדולה על הממד הפיזי (גודל ההשפעה = 0.82, k=12;יp<0.0009) והשפעה בינונית על התחום הנפשי (גודל ההשפעה = 0.41,יk=11י; p<0.0001). אנליזת משתנה ממתן זיהתה את אופן האימון, רמת הפיקוח, אופן מתן התערבות ואורכה, כלי ה-HRQOL, ומספר המשתתפים עם טרשת נפוצה התקפית-הפוגתית (relapsing-remitting MS) כהשפעות מובהקות של גדלי ההשפעה ל-HRQOL.

לסיכום, אימוני פעילות גופנית נמצאו כיעילים מבחינה קלינית לשיפור ה-HRQOL הכוללת בחולי טרשת נפוצה. פעילות גופנית נצפתה כמובילה לשיפורים גדולים יותר בממד הפיזי של HRQOL לעומת הממד הנפשי. אנליזת משתנה ממתן הדגימה כי אימון אירובי, מפוקח, הנעשה במסגרת קבוצתית ונמשך ≥3 חודשים הניב את ההשפעה הגדולה ביותר על ה-HRQOL. החוקרים מציינים כי לתוצאותיהם עשויות להיות השלכות גדולות על הטיפול והניהול של חולי טרשת נפוצה.

מקור:

Flores VA, Šilić P, DuBose NG, Zheng P, Jeng B, Motl RW. Effects of aerobic, resistance, and combined exercise training on health-related quality of life in multiple sclerosis: Systematic review and meta-analysis. Mult Scler Relat Disord. 2023 May 1;75:104746. doi: 10.1016/j.msard.2023.104746. Epub ahead of print. PMID: 37172366.